סילביה / ניצן מינץ

1

אֲנִי וְסִילְבִיָּה גּוֹנְבוֹת חוֹבֶרֶת פְּלֶיְבּוֹי

מֵהַחֶדֶר שֶׁל אָחִיהָ הַגָּדוֹל

שָׁדַיִם כְּבֵדִים וְרַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת

נִּמְתָּחוֹת לְאֹרֶךְ שְׁנֵי דַּפִּים

2

בַּבַּיִת שֶׁל סִילְבִיָּה יֵשׁ רֵיחַ שַׁמְנוּנִי

וַעֲרֵמָה שֶׁל מְלָפְפוֹנִים 

שֶׁמַּעֲלִים עֹבֶשׁ עַל מִשְׁטַח פוֹרְמַיְקָה בַּמִּטְבָּח.

הַפֶּה שֶׁל סִילְבִיָּה מֵרִיחַ מְפְלָאק.

3

מֵהַחֶדֶר שֶׁל סִילְבִיָּה שׁוֹמְעִים אֶת הַמְּכוֹנִיּוֹת 

זָזוֹת בַּחַנְיוֹן הַגָּדוֹל וּמֵעַל הַכֹּל, 

רִיקִי מַרְטִין מְלַוֶּה אֶת אָחִיהָ, 

שֶׁמִּזְדַּיֵּן בַּחֶדֶר הַצָּמוּד.

4

לַמְּלָפְפוֹנִים טַעַם שֶׁל וָזֵלִין

בַּמִּיקְרוֹ מֻפְשָׁרִים הַשְּׁנִיצֵלִים הַקְּפוּאִים 

וְתַפּוּחֵי הָאֲדָמָה קָרִים. 

אִמָּא שֶׁל סִילְבִיָּה עוֹמֶדֶת כְּתַרְנְגֹלֶת בַּמִּטְבָּח

וְאוֹהֶבֶת אוֹתִי דֶּרֶךְ מִשְׁקָפֶיהָ הָעֲגֻלִּים.

5

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל סִילְבִיָּה לַחוֹת כְּשֶׁהֵן מַגִּישׁוֹת לִי 

מְלָפְפוֹן עֲנָק עָטוּף בְּקוֹנְדּוֹם.

הִיא פּוֹתַחַת אֶת חוֹבֶרֶת הַפְּלֶיְבּוֹי 

וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ פּוֹזְלוֹת.