דברים שלא כתבת בסקסטינג / מעין רודה

לא כתבת כמה זה קל. כשביקשת שישלח שירים שהוא אוהב, כי את במיטה ומתחשק לך לשמוע משהו שמתאים לגשם, לא כתבת שאת יודעת שאחרי השיר השלישי תכתבי "עוד", ובשיר החמישי תכתבי שאת מרגישה שהמוזיקה הזו מלטפת אותך. לא כתבת כמה נוח לך לכתוב מילים כאלה, וכמה את מפחדת שהן יהיו מציאות.

לא כתבת שאת חושבת שהוא משקר. את חושבת שהוא משקר כשהוא כותב שהוא אף פעם לא קרא אותך לפני, את חושבת שהוא משקר כשהוא שולח בוקר טוב. את במיוחד חושבת שהוא משקר כשהוא כותב שהוא מאוהב בפטמות שלך, ושולחת לו סרטונים כדי לחשוב שהוא משקר כשהוא אומר שהכוס שלך מחרמן אותו.

לא כתבת שכבר כיבית את האור ואין לך כוח להדליק שוב כדי לשלוח סרטון של האצבע שלך בתוך הפה. שלחת. לא כתבת שאין זווית טובה לצלם את התחת, ושכל מה שעשית ברבע השעה האחרונה היה לא, כמו שהוא אולי חשב, לאונן, אלא להשתמש בשלוש כריות וספר שמונח לצד המיטה כדי ליצור חצובה לטלפון, כדי לצלם את התחת שלך. שלחת. לא כתבת שהפסיכולוגית אמרה לך לא לשלוח לו. שלחת. לא כתבת שבא לך לגמור בלי לצלם את זה. צילמת ושלחת.

ידעת איזה מילים לכתוב. ידעת שזין כן, וכוס כן. ביצים לא. שדיים? אולי. נראה לך שהוא טיפוס של ציצים. גם תחת כן. ידעת שזרע כן, ושפיך לא. ידעת שאהבה לא, ופרידה לא, ואמא לא. ידעת שסליחה, ואני מתביישת, ואני לא ככה בדרך כלל – כן. למרות שלא התביישת ואת תמיד ככה.

לא כתבת שבראש את חושבת את השם "עידו", ורק כשהמילים מיתרגמות דרך האצבעות להודעה נמחק השם שאת רגילה לחשוב בו חרמנות. את השם שלו את לא כותבת. לא כתבת לו שלפני שהלכת לישון בדקת את כל הרשתות החברתיות, ואת ההודעות האחרונות, כי את מפחדת להירדם ולגלות בבוקר שהעלית תמונה במקום לא נכון.

איך תסבירי לחברים, בעבודה, בלימודים, מה יש לך להפסיד, את פמיניסטית וזה בסדר שיש לך גוף, את תהפכי את זה למאבק – כולן חרמניות, את תישאי את הדגל. את חושבת שהוא משקר. את חושבת שגם אם לא רואים את הפנים שלך, את הקעקועים רואים, ומישהו יזהה. את חושבת מה אבא שלך יגיד, מה הבוס שלך יגיד, מה עידו יגיד, מה יגידו אנשים ששונאים אותך. שלחת. *לא כתבת לו שבשבעה של אמא שלך מצאת תמונות שלה עירומה, וזה היה יפה.

כתבת שכשתיפגשו לאט ובעדינות. ששמורה לך הזכות להגיד לא, למרות כל הכן ששלחת. פעם לא כתבת את זה, ואמרת לא, והוא לא הקשיב. פעם לא כתבת את זה, ולא אמרת לא, והוא הסיר את הקונדום. פעם לא כתבת את זה, ולא היה לך כיף. פעם לא כתבת את זה, וחשבת – הוא כבר פה, שיגמור. כתבת שאולי תבכי.

לא כתבת כמה כוח יש לך. כמה היית צריכה להרגיש שוב את הגוף, שפחדת שאיבדת. לא כתבת שחצי שנה פחדת שאיבדת. כן כתבת לו "כבר חצי שנה לא עשו לי מה שאתה עושה לי". לא שאלת כמה זמן הוא, כי לא רצית להרגיש שיש עוד מלא כמוך. כתבת שהוא עושה אותך חרמנית. לא שיקרת. את לא יודעת לשקר. כתבת לו את זה. לא כתבת שהוא לא מושך אותך, שהסיטואציה מושכת אותך. לא כתבת שאין לזה שום קשר אליו. שלפעמים כשלא מכירים אין לזה שום קשר, ואז עוברות שנתיים ופתאום החיים שלכם מחוברים. לא כתבת שלמרות ששמורה לך הזכות להגיד לא, את כל כך צריכה כן, שאת תשתי כמה שצריך כדי שיהיה כן. לא כתבת שבכית אחרי שגמרת. לא צילמת ולא שלחת.