קשרים / יעל איזנברג

רוֹמַנְטִית אוֹ לֹא אַתְּ תָּמִיד בַּקְּרָשִׁים

וְצָרִיךְ לִבְחֹן לָמָּה

דָּנִיאֵל בָּאָה לֶאֱסֹף גִּיטָרָה בְּתֵשַׁע

אַתְּ יוֹרֶדֶת לָהּ הִיא נִשְׁאֶרֶת לִישֹׁן

בַּבֹּקֶר אַתֶּן צוֹחֲקוֹת עַל עַצְמְכֶן

אֵיזוֹ צוּרָה יֵשׁ לָזֶה

אֵין לָזֶה צוּרָה.

מִיכַל וְשָׁרוֹן נַעֲנוֹת לָךְ

לְהִזְדַּיֵּן בְּשֶׁקֶט מֵאֲחוֹרֵי בִּנְיָן

אַתְּ עוֹטֶפֶת אוֹתָן בִּנְשִׁיקוֹת

וְכוֹרֶכֶת אֶת גּוּפֵךְ בְּגוּפָן

אַחַר כָּךְ הֵן אוֹמְרוֹת אֵין עִנְיָן

אֵין עִנְיָן.

סִיוָן מַאֲכִילָה אוֹתָךְ שׁוֹקוֹלָד 

עַל רִצְפַּת הַמִּטְבָּח

אַתְּ אוֹמֶרֶת לָהּ

שֶׁאַתְּ לֹא מַרְגִּישָׁה

הִיא גּוֹרֶמֶת לָךְ לְהַרְגִּישׁ

אֵין רוּחַ.

בְּקִרְיַת מַלְאָכִי חַיֶּלֶת קוֹרֵאת לָךְ

לְהִכָּנֵס אִתָּהּ לַסְּכָכָה

הִיא מַרְאָה לָךְ תְּמוּנוֹת שֶׁל הָאַחְיָן

אַתְּ פּוֹרֶמֶת אוֹתָהּ מֵהַחֻלְצָה

עַל הַדֶּשֶׁא חֲרָקִים הַבֶּטֶן דּוֹפֶקֶת

אֵין זְמַן לִגְמֹר.

שַׁחַר נִכְנֶסֶת אִתָּךְ לַמִּטָּה

אַתְּ מוֹדֶדֶת אֶת הַיֹּפִי 

שֶׁלָּהּ מוֹל שֶׁלָּךְ

מִתְעַיֶּפֶת וְנִרְדֶּמֶת לָהּ עַל הַכָּתֵף.

עִידִית מְכַוֶּנֶת אוֹתָךְ עִם הַיָּד, כִּמְעַט שָׁכַחְתְּ

עִם רוֹתֶם רִיס נוֹשֵׁר

מַפְגִּיעַ

מתוך ״המון המון אושר״, בהוצאת פרדס