שני שירים מאת סתיו מילוא* / סתיו מילוא א שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לַשָּׁלוֹם. ב יַשְׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיָּתוֹ, מַכְתָּ"זִית אַהֲבָתוֹ כְּלִי זַיִן. ג לְרֵיחַ אֲבוּקוֹתֶיךָ טוֹבוֹת, עָשָׁן מַקְטִיר שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. ד מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ אָרוּצָה; גַּם הֶחְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּהּ--נַזְכִּירָה טוֹבְךָ מִיַּיִן, מִגְּשָׁרִים אֲהֵבְךָ. {פ}ה וְרוֹדָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת הֶחָזִית; בְּאָהֳלֵי מֶחָאָה, בִּירִיעוֹת דֶּגֶל. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי אָנַרְכִיסְטִית, שֶׁשַּׁטְפָנֵי הָרֶפֶשׁ; בְּנֵי עַמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תַּפְגִּין, אֵיכָה תַּרְבִּיץ חֵרוּתְךָ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּפוֹשְׁטָהּ, עִם עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי צִמָּאוֹן, וּרָוִי אֶת-יְצָרַיִךְ, עַל, מוֹטוֹת הַמּוֹרְדִים. {פ}ט מִסּוּסִים וּפָּרָשֵׁי פַרְעֹה, חִלַּצְתִּיךְ רַעְיָתִי. י נָאווּ לְחָיַיִךְ אַרְגְּמָנִים, בְּצַוָּארֵךְ תֻּפִּים. יא תּוֹרִי, זָהָב אֶעֱשֶׂה-לָךְ, עִם צוֹפָרַי הַמֶּרֶד. יב עַד-שֶׁהַמֶּלֶךְ, בִּמְנוּסָתוֹ, יֵרֵד, יִתֵּן לֶכְתּוֹ. יג צְרוֹר דְּגָלֶיךָ אָהוּב לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין. יד לְשׁוֹן אַהֲבָתְךָ רְדֵי לִי, בְּכַרְמֵי יֵינִי. {ס} טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. טז הִנְּךָ יָפֶה אָהוּבִי אַף נָעִים, אַף- אַרְצֵנוּ בְּמִגְנָנָה. יז קֹרוֹת חָיִינוּ שְׁזוּרִים, עֲתִידֵנוּ וְרוֹדִים.גם ישראל / סתיו מילואצֵא לַשֶּׁמֶשׁ, קְרָא יָפָה שֶׁלִּיאֵין כָּמוֹךְ בְּכָל הָעוֹלָם,עוֹלִים לְרֶגֶל יִשְׁטָחוּ.אֲהוּבָתִי כַּאֲדָמָה לַחָהרְווּיַת דֶּמַע, אֶשְׁתֹּל בָּהּגִּבְעוֹל חָזָק, אַצְמִיחַ בָּהּ רַכּוּת. צְעַק יָפָה שֶׁלִּי אֲנִיאוֹהֵב אוֹתְךָ בְּלַהַט מְסַמֵּאעַד שֶׁאֲחֵרִים יַבִּיטוּ, יַגִּידוּשָׁטוּף עַל כָּל הַמֹּחַ זֶה.הַנָּף שְׁלָטִים, זְעַק אַ הֲ בָ ההִלָּחֵם לְמַעֲנֵינוּ כִּי יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁשָּׁוֶהאֶת זֶה, לַעֲזָאזֵלמְשֹׁךְ לִי בְּדֶגֶל, קָרַע אוֹתוֹמִמֶּנִּי, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָלִלְבֹּשׁ, לֹא לִכְבֹּשׁעֲטֹף אוֹתָנוּ שֶׁנִּצָּמֵד,לַקֵּק עַד שֶׁאֶטָּהֵר,תֹּאהַב אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁלֹּאאָהַבְתָּ כִּי אֲנִי זְקוּקָהלְךָ, אֲהוּבִי. גַּם יִשְׂרָאֵל.סתיו מילוא היא כותבת ויוצרת, מתגוררת בתל אביב ובכל מקום שעושה לה טוב. חושבת ש״ערגה״ היא המילה הכי יפה בעולם.
* / סתיו מילוא א שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לַשָּׁלוֹם. ב יַשְׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיָּתוֹ, מַכְתָּ"זִית אַהֲבָתוֹ כְּלִי זַיִן. ג לְרֵיחַ אֲבוּקוֹתֶיךָ טוֹבוֹת, עָשָׁן מַקְטִיר שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. ד מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ אָרוּצָה; גַּם הֶחְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּהּ--נַזְכִּירָה טוֹבְךָ מִיַּיִן, מִגְּשָׁרִים אֲהֵבְךָ. {פ}ה וְרוֹדָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת הֶחָזִית; בְּאָהֳלֵי מֶחָאָה, בִּירִיעוֹת דֶּגֶל. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי אָנַרְכִיסְטִית, שֶׁשַּׁטְפָנֵי הָרֶפֶשׁ; בְּנֵי עַמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תַּפְגִּין, אֵיכָה תַּרְבִּיץ חֵרוּתְךָ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּפוֹשְׁטָהּ, עִם עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי צִמָּאוֹן, וּרָוִי אֶת-יְצָרַיִךְ, עַל, מוֹטוֹת הַמּוֹרְדִים. {פ}ט מִסּוּסִים וּפָּרָשֵׁי פַרְעֹה, חִלַּצְתִּיךְ רַעְיָתִי. י נָאווּ לְחָיַיִךְ אַרְגְּמָנִים, בְּצַוָּארֵךְ תֻּפִּים. יא תּוֹרִי, זָהָב אֶעֱשֶׂה-לָךְ, עִם צוֹפָרַי הַמֶּרֶד. יב עַד-שֶׁהַמֶּלֶךְ, בִּמְנוּסָתוֹ, יֵרֵד, יִתֵּן לֶכְתּוֹ. יג צְרוֹר דְּגָלֶיךָ אָהוּב לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין. יד לְשׁוֹן אַהֲבָתְךָ רְדֵי לִי, בְּכַרְמֵי יֵינִי. {ס} טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. טז הִנְּךָ יָפֶה אָהוּבִי אַף נָעִים, אַף- אַרְצֵנוּ בְּמִגְנָנָה. יז קֹרוֹת חָיִינוּ שְׁזוּרִים, עֲתִידֵנוּ וְרוֹדִים.גם ישראל / סתיו מילואצֵא לַשֶּׁמֶשׁ, קְרָא יָפָה שֶׁלִּיאֵין כָּמוֹךְ בְּכָל הָעוֹלָם,עוֹלִים לְרֶגֶל יִשְׁטָחוּ.אֲהוּבָתִי כַּאֲדָמָה לַחָהרְווּיַת דֶּמַע, אֶשְׁתֹּל בָּהּגִּבְעוֹל חָזָק, אַצְמִיחַ בָּהּ רַכּוּת. צְעַק יָפָה שֶׁלִּי אֲנִיאוֹהֵב אוֹתְךָ בְּלַהַט מְסַמֵּאעַד שֶׁאֲחֵרִים יַבִּיטוּ, יַגִּידוּשָׁטוּף עַל כָּל הַמֹּחַ זֶה.הַנָּף שְׁלָטִים, זְעַק אַ הֲ בָ ההִלָּחֵם לְמַעֲנֵינוּ כִּי יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁשָּׁוֶהאֶת זֶה, לַעֲזָאזֵלמְשֹׁךְ לִי בְּדֶגֶל, קָרַע אוֹתוֹמִמֶּנִּי, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָלִלְבֹּשׁ, לֹא לִכְבֹּשׁעֲטֹף אוֹתָנוּ שֶׁנִּצָּמֵד,לַקֵּק עַד שֶׁאֶטָּהֵר,תֹּאהַב אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁלֹּאאָהַבְתָּ כִּי אֲנִי זְקוּקָהלְךָ, אֲהוּבִי. גַּם יִשְׂרָאֵל.סתיו מילוא היא כותבת ויוצרת, מתגוררת בתל אביב ובכל מקום שעושה לה טוב. חושבת ש״ערגה״ היא המילה הכי יפה בעולם.
