היום, כשישבתי עליך / אילן שיינפלדהַיּוֹם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ, נִפְעַרכְּכָל הָאֶפְשָׁר, כְּדֵי לְהָכִיל, כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אוֹתְךָ בְּתוֹכִי,גָּנַחְתִּי מֵעֹנֶג, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל זֶה שִׁיר,שֶׁיַּתְחִיל בְּדִיּוּק בַּשּׁוּרָה הַזֹּאת –הַיּוֹם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ.הַמְּשׁוֹרֵר הַהוֹמוֹסֶקְסוּאָלִי,כְּכָל סוֹפֵר, מֻכְרָח לִהְיוֹתתָּמִיד בְּתוֹךְ הַסִּיטוּאַצְיָהוְגַם מִחוּצָה לָהּ, אוֹ, בַּמִּקְרֶה הַזֶּה,הַסִּיטוּאַצְיָה הַזֹּאת חַיֶּבֶת לִהְיוֹתבְּתוֹכוֹ, וְגַם מִחוּצָה לוֹ. אַחֶרֶתאֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְעַנֵּג פַּעֲמַיִם.פַּעַם אַחַת בְּעֹנֶג הַמִּשְׁגָּל, וּפַעַםשְׁנִיָּה בְּעֹנֶג הַשִּׁיר."מִי לִמֵּד אוֹתְךָ לְזַיֵּן כָּכָה?"נָאַקְתִי. אַתָּה צָחַקְתָּ."זֶה מְחַיֵּב אֶת הַשֻּׁתָּף הַנָּכוֹן,"הֵשַׁבְתָּ לִי, תּוֹפֵס בְּיָד אַחַת בְּגֵוִי,בַּשְּׁנִיָּה בְּחֶזִי, מְיַצֵּב אוֹתִיעַל שִׁפּוּד הָעֹנֶג שֶׁלְּךָ, קוֹרֵעַ אֶת קְרָבַימֵרֹב עֵרוּב שֶׁל כְּאֵב וָעֹנֶג."כָּכָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת,"אָמַרְתִּי, "כָּל יוֹם בְּיוֹמוֹ."אַחַר כָּךְ סִכַּמְנוּ, שֶׁטּוֹבשֶׁנִּהְיֵינוּ הוֹרִים, אַף אִם זֶה מַקְשֶׁה עָלֵינוּ, כִּשְׁנֵי גְּבָרִיםהַמִּתְעַנְּגִים כֹּל כָּךְ אִישׁמֵחֶבְרַת רֵעֵהוּ. וַאֲנִי נָסַעְתִּי מִמְּךָ לְ'רָמִי לֵוִי' כַּרְמִיאֵלכְּדֵי לְהַקְדִּים אֶת הַקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת.
הַיּוֹם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ, נִפְעַרכְּכָל הָאֶפְשָׁר, כְּדֵי לְהָכִיל, כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אוֹתְךָ בְּתוֹכִי,גָּנַחְתִּי מֵעֹנֶג, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֶכְתֹּב עַל זֶה שִׁיר,שֶׁיַּתְחִיל בְּדִיּוּק בַּשּׁוּרָה הַזֹּאת –הַיּוֹם, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלֶיךָ.הַמְּשׁוֹרֵר הַהוֹמוֹסֶקְסוּאָלִי,כְּכָל סוֹפֵר, מֻכְרָח לִהְיוֹתתָּמִיד בְּתוֹךְ הַסִּיטוּאַצְיָהוְגַם מִחוּצָה לָהּ, אוֹ, בַּמִּקְרֶה הַזֶּה,הַסִּיטוּאַצְיָה הַזֹּאת חַיֶּבֶת לִהְיוֹתבְּתוֹכוֹ, וְגַם מִחוּצָה לוֹ. אַחֶרֶתאֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְעַנֵּג פַּעֲמַיִם.פַּעַם אַחַת בְּעֹנֶג הַמִּשְׁגָּל, וּפַעַםשְׁנִיָּה בְּעֹנֶג הַשִּׁיר."מִי לִמֵּד אוֹתְךָ לְזַיֵּן כָּכָה?"נָאַקְתִי. אַתָּה צָחַקְתָּ."זֶה מְחַיֵּב אֶת הַשֻּׁתָּף הַנָּכוֹן,"הֵשַׁבְתָּ לִי, תּוֹפֵס בְּיָד אַחַת בְּגֵוִי,בַּשְּׁנִיָּה בְּחֶזִי, מְיַצֵּב אוֹתִיעַל שִׁפּוּד הָעֹנֶג שֶׁלְּךָ, קוֹרֵעַ אֶת קְרָבַימֵרֹב עֵרוּב שֶׁל כְּאֵב וָעֹנֶג."כָּכָה אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִחְיוֹת,"אָמַרְתִּי, "כָּל יוֹם בְּיוֹמוֹ."אַחַר כָּךְ סִכַּמְנוּ, שֶׁטּוֹבשֶׁנִּהְיֵינוּ הוֹרִים, אַף אִם זֶה מַקְשֶׁה עָלֵינוּ, כִּשְׁנֵי גְּבָרִיםהַמִּתְעַנְּגִים כֹּל כָּךְ אִישׁמֵחֶבְרַת רֵעֵהוּ. וַאֲנִי נָסַעְתִּי מִמְּךָ לְ'רָמִי לֵוִי' כַּרְמִיאֵלכְּדֵי לְהַקְדִּים אֶת הַקְּנִיּוֹת לְשַׁבָּת.
