גיליון תשיעי. כמעט שלוש שנים, כמעט עשרה גיליונות. לעיתים אנחנו מתקשות להאמין! חפוז, שהתחיל כרעיון נועז וחולמני, ממשיך לחיות, לנשום, ולגעת בקוראים וקוראות. העבודה על הגיליון הנוכחי הייתה, אולי יותר מתמיד, מרתקת ומורכבת. הגיעו אלינו מאות טקסטים, מכל קצות הקשת של כתיבה ארוטית עכשווית, אך רק מעטים העזו לגעת במתח עצמו שמתקיים בין הבושה לארוטיקה, וחשוב מכך - לכתוב אותו ולומר עליו דבר מה חדש דרך השפה. מעניין לראות שדווקא בבגיליון הנוכחי, שעוסק בבושה, מצאנו את עצמנו מול מספר היצירות המצומצם ביותר מאז...

אֲנִי רֵיקָם יָצָאתִי וְשַׁבְתִּי מְלֵאָה  וְאֵינִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב לְךָ שִׁירִים מֵרֹב בּוּשָׁה. אִם יִבְצְעוּנִי לִשְׁנַיִם, בּוּשָׁה אֲדֻמָּה מִמֶּנִּי תִּטֹּף, בּוּשָׁה אֲדֻמָּה בְּחוּצוֹת הָעִיר  תַּחְשֹׂף אֶת הַשִּׁיר שֶׁלֹּא יָכוֹל בְּלִי חֲתָךְ.

אֲנִי רֵיקָם יָצָאתִי וְשַׁבְתִּי מְלֵאָה  וְאֵינִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב לְךָ שִׁירִים מֵרֹב בּוּשָׁה. אִם יִבְצְעוּנִי לִשְׁנַיִם, בּוּשָׁה אֲדֻמָּה מִמֶּנִּי תִּטֹּף, בּוּשָׁה אֲדֻמָּה בְּחוּצוֹת הָעִיר  תַּחְשֹׂף אֶת הַשִּׁיר שֶׁלֹּא יָכוֹל בְּלִי חֲתָךְ.