עדיה נגר מימון / * (1) תּוֹצִיא אוֹתִי מִמְּךָתּוֹצִיא אֶת הַדָּם שֶׁלְּךָ מֵהַדָּם שֶׁלִּיתּוֹצִיא אֶת הָרוֹק שֶׁלְּךָ מֵהַכּוּס שֶׁלִּיתָּרִים תָּ'רֹאשׁ מֵהַיְּרֵכַיִם שֶׁלִּיתָּרִים תָּ'לֶסֶת מֵהַמִּלִּים שֶׁלִּיתּוֹצִיא אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלְּךָ מֵהַתַּחַת שֶׁלִּיאֶת הֶעָבָר מֵהָרַגְלַיִם שֶׁלִּיקוֹצִים שאֲנִי מַמְשִׁיכָה לִדְרֹךְהַכֹּל מִזְדַּהֵם(2)תַּ'מְבִּין?קַפֵּל אֶת מָה שֶׁהֵבֵאתָ אִתְּךָאֲנִי הֲרוּסָהכְּבוּשָׁהמְרֻסֶּקֶתקַח תָּ'פָּסְטָה שֶׁלְּךָכָּל חֶלְקִיקֵי בְּעָיוֹתאֲנִי מַנִּיחָה עָלֶיךָכְּאִלּוּ אַתָּה הַנִּקּוּזאַתָּה הַנִּקּוּזאַתָּה הַנִּקּוּז (3)אַל תְּסַפֵּר לִי לְמָה אֲנִי מְכוּרָהאַל תְּיַפֶּה אוֹתִיאַל תְּנַסֶּה אוֹתִיאַל תַּחְמֹל עָלַיאֲנִי חֶבֶל טַבּוּר עַקְשָׁןתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא הֵנִיקוּ אוֹתָהּאֲנִי אֶתְפֹּס לְךָ אֶת הַשַּׁד וְלֹא תּוּכַל לָלֶכֶת.*עדיה נגר מימון, משוררת בת 23.
(1) תּוֹצִיא אוֹתִי מִמְּךָתּוֹצִיא אֶת הַדָּם שֶׁלְּךָ מֵהַדָּם שֶׁלִּיתּוֹצִיא אֶת הָרוֹק שֶׁלְּךָ מֵהַכּוּס שֶׁלִּיתָּרִים תָּ'רֹאשׁ מֵהַיְּרֵכַיִם שֶׁלִּיתָּרִים תָּ'לֶסֶת מֵהַמִּלִּים שֶׁלִּיתּוֹצִיא אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלְּךָ מֵהַתַּחַת שֶׁלִּיאֶת הֶעָבָר מֵהָרַגְלַיִם שֶׁלִּיקוֹצִים שאֲנִי מַמְשִׁיכָה לִדְרֹךְהַכֹּל מִזְדַּהֵם(2)תַּ'מְבִּין?קַפֵּל אֶת מָה שֶׁהֵבֵאתָ אִתְּךָאֲנִי הֲרוּסָהכְּבוּשָׁהמְרֻסֶּקֶתקַח תָּ'פָּסְטָה שֶׁלְּךָכָּל חֶלְקִיקֵי בְּעָיוֹתאֲנִי מַנִּיחָה עָלֶיךָכְּאִלּוּ אַתָּה הַנִּקּוּזאַתָּה הַנִּקּוּזאַתָּה הַנִּקּוּז (3)אַל תְּסַפֵּר לִי לְמָה אֲנִי מְכוּרָהאַל תְּיַפֶּה אוֹתִיאַל תְּנַסֶּה אוֹתִיאַל תַּחְמֹל עָלַיאֲנִי חֶבֶל טַבּוּר עַקְשָׁןתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא הֵנִיקוּ אוֹתָהּאֲנִי אֶתְפֹּס לְךָ אֶת הַשַּׁד וְלֹא תּוּכַל לָלֶכֶת.*עדיה נגר מימון, משוררת בת 23.
