top of page

שני שירים מאת סתיו מילוא


* / סתיו מילוא

א שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לַשָּׁלוֹם. ב יַשְׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיָּתוֹ, מַכְתָּ"זִית אַהֲבָתוֹ כְּלִי זַיִן. ג לְרֵיחַ אֲבוּקוֹתֶיךָ טוֹבוֹת, עָשָׁן מַקְטִיר שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. ד מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ אָרוּצָה; גַּם הֶחְשִׁיךְ הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּהּ--נַזְכִּירָה טוֹבְךָ מִיַּיִן, מִגְּשָׁרִים אֲהֵבְךָ. {פ}

ה וְרוֹדָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת הֶחָזִית; בְּאָהֳלֵי מֶחָאָה, בִּירִיעוֹת דֶּגֶל. ו אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי אָנַרְכִיסְטִית, שֶׁשַּׁטְפָנֵי הָרֶפֶשׁ; בְּנֵי עַמִּי נִחֲרוּ-בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת-הַכְּרָמִים--כַּרְמִי שֶׁלִּי, לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תַּפְגִּין, אֵיכָה תַּרְבִּיץ חֵרוּתְךָ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּפוֹשְׁטָהּ, עִם עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי צִמָּאוֹן, וּרָוִי אֶת-יְצָרַיִךְ, עַל, מוֹטוֹת הַמּוֹרְדִים. {פ}

ט מִסּוּסִים וּפָּרָשֵׁי פַרְעֹה, חִלַּצְתִּיךְ רַעְיָתִי. י נָאווּ לְחָיַיִךְ אַרְגְּמָנִים, בְּצַוָּארֵךְ תֻּפִּים. יא תּוֹרִי, זָהָב אֶעֱשֶׂה-לָךְ, עִם צוֹפָרַי הַמֶּרֶד. יב עַד-שֶׁהַמֶּלֶךְ, בִּמְנוּסָתוֹ, יֵרֵד, יִתֵּן לֶכְתּוֹ. יג צְרוֹר דְּגָלֶיךָ אָהוּב לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין. יד לְשׁוֹן אַהֲבָתְךָ רְדֵי לִי, בְּכַרְמֵי יֵינִי. {ס} טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. טז הִנְּךָ יָפֶה אָהוּבִי אַף נָעִים, אַף- אַרְצֵנוּ בְּמִגְנָנָה. יז קֹרוֹת חָיִינוּ שְׁזוּרִים, עֲתִידֵנוּ וְרוֹדִים.



גם ישראל / סתיו מילוא

צֵא לַשֶּׁמֶשׁ, קְרָא יָפָה שֶׁלִּי

אֵין כָּמוֹךְ בְּכָל הָעוֹלָם,

עוֹלִים לְרֶגֶל יִשְׁטָחוּ.

אֲהוּבָתִי כַּאֲדָמָה לַחָה

רְווּיַת דֶּמַע, אֶשְׁתֹּל בָּהּ

גִּבְעוֹל חָזָק, אַצְמִיחַ בָּהּ רַכּוּת.

צְעַק יָפָה שֶׁלִּי אֲנִי

אוֹהֵב אוֹתְךָ בְּלַהַט מְסַמֵּא

עַד שֶׁאֲחֵרִים יַבִּיטוּ, יַגִּידוּ

שָׁטוּף עַל כָּל הַמֹּחַ זֶה.

הַנָּף שְׁלָטִים, זְעַק

אַ הֲ בָ ה

הִלָּחֵם לְמַעֲנֵינוּ כִּי

יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁשָּׁוֶה

אֶת זֶה, לַעֲזָאזֵל

מְשֹׁךְ לִי בְּדֶגֶל, קָרַע אוֹתוֹ

מִמֶּנִּי, הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ

לִלְבֹּשׁ, לֹא לִכְבֹּשׁ

עֲטֹף אוֹתָנוּ שֶׁנִּצָּמֵד,

לַקֵּק עַד שֶׁאֶטָּהֵר,

תֹּאהַב אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁלֹּא

אָהַבְתָּ כִּי אֲנִי זְקוּקָה

לְךָ, אֲהוּבִי. גַּם יִשְׂרָאֵל.


סתיו מילוא היא כותבת ויוצרת, מתגוררת בתל אביב ובכל מקום שעושה לה טוב. חושבת ש״ערגה״ היא המילה הכי יפה בעולם.

דבר המערכת

אנו שמחות ונרגשות במיוחד להציג בפניכם את הגיליון הרביעי של 'חפוז - כתב עת לארוטיקה עברית', בעקבות הקול קורא: 'ארוטיקה בזמן מהפכה'. בבסיס...

Comments


Frame 22-min_edited.png

כל הזכויות שמורות ל: ״חפוז - כתב עת לארוטיקה עברית״

bottom of page