כשתבוא לשכב איתי כמו אנרכיסט / דניאלה סערתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְט.נַתְחִיל בְּלֹא לְצַיֵּת לָמָּה שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמְרוּהַהֶגְמוֹנְיָה לֹא נוֹתֶנֶת לִי לִגְמֹרהַמּוֹסָדוֹת מַסְדִּירִיםאֶת יַחֲסֵי הַמִּין וְהַהִתְעַנְּגוּת שֶׁלָּנוּאֶת יַ חֲ סֵ י הַ כּ וֹ ח וֹ תכְּשֶׁתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְטפְּשֹׁט מֵעָלֶיךָ אֶת אֱלֹהִים וְחֻקּוֹתָיו, אֶת הַמִּמְסָד וְסַמְכוּיוֹתָיו, אֶת הַקִּנְיָן וּמוּצָרָיו.בּוֹא אֵלַי כְּמוֹ שֶׁיָּצָאתָ מֵאִמָּא שֶׁלְּךָנֶפֶשׁ עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ וְגוּף מִשְׁתּוֹקֵקלִחְיוֹת.כְּשֶׁתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְטנֶחֱלַק מְחַדֵּשׁ אֶת מַשְׁאַבֵּי הַלֵּב,לְלֹא שִׁקּוּלֵי רֶוַח וְהֶפְסֵד.מָה שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְרוֹת אֵינֶנּוּ מוּצָרהַסֵּקְס שֶׁלָּנוּ יְצִירַת מוֹפֵתלַקֵּק אוֹתִי עַד שֶׁזְּקָנוֹ שֶׁל אֵרוֹס נִגָּר.כְּשֶׁתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְטנְפָרֵק אֶת הַהִירַרְכְיָה שֶׁל הָעֹנֶגשֶׁאֶל אוֹתִי מָה אֲנִי אוֹהֶבֶת.אֲלַמֵּד אוֹתְךָ מַגָּע שֶׁאֵין בּוֹ אַדְנוּת,חֲדִירָה שֶׁאֵין בָּהּ בַּעֲלוֹת.הַהִתְעַנְּגוּת שֶׁלִּי מְשַׁחְרֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, סוֹלִידָרִית לְעֹנֶג שֶׁלְּךָלְהֵחָנֵק עַל הַזַּיִן בְּפֶה שׁוֹאֵב וְלֵב אוֹהֵב.אֲנִי מַאֲמִינָה בִּפְעֻלָּה יְשִׁירָה. לָשֶׁבֶת לָךְ עַל הַפָּנִים וְכִמְעַט לִגְמֹר זוֹ תְּחִלָּתָהּ שֶׁל מַהְפֵּכָה.דניאלה סער היא מחנכת, משוררת ומדריכת הנקה. גרה ביפו עם איתמר, בנה נמרוד והחתול לטיף.
תָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְט.נַתְחִיל בְּלֹא לְצַיֵּת לָמָּה שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמְרוּהַהֶגְמוֹנְיָה לֹא נוֹתֶנֶת לִי לִגְמֹרהַמּוֹסָדוֹת מַסְדִּירִיםאֶת יַחֲסֵי הַמִּין וְהַהִתְעַנְּגוּת שֶׁלָּנוּאֶת יַ חֲ סֵ י הַ כּ וֹ ח וֹ תכְּשֶׁתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְטפְּשֹׁט מֵעָלֶיךָ אֶת אֱלֹהִים וְחֻקּוֹתָיו, אֶת הַמִּמְסָד וְסַמְכוּיוֹתָיו, אֶת הַקִּנְיָן וּמוּצָרָיו.בּוֹא אֵלַי כְּמוֹ שֶׁיָּצָאתָ מֵאִמָּא שֶׁלְּךָנֶפֶשׁ עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ וְגוּף מִשְׁתּוֹקֵקלִחְיוֹת.כְּשֶׁתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְטנֶחֱלַק מְחַדֵּשׁ אֶת מַשְׁאַבֵּי הַלֵּב,לְלֹא שִׁקּוּלֵי רֶוַח וְהֶפְסֵד.מָה שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְרוֹת אֵינֶנּוּ מוּצָרהַסֵּקְס שֶׁלָּנוּ יְצִירַת מוֹפֵתלַקֵּק אוֹתִי עַד שֶׁזְּקָנוֹ שֶׁל אֵרוֹס נִגָּר.כְּשֶׁתָּבוֹא לִשְׁכַּב אִתִּי כְּמוֹ אָנַרְכִיסְטנְפָרֵק אֶת הַהִירַרְכְיָה שֶׁל הָעֹנֶגשֶׁאֶל אוֹתִי מָה אֲנִי אוֹהֶבֶת.אֲלַמֵּד אוֹתְךָ מַגָּע שֶׁאֵין בּוֹ אַדְנוּת,חֲדִירָה שֶׁאֵין בָּהּ בַּעֲלוֹת.הַהִתְעַנְּגוּת שֶׁלִּי מְשַׁחְרֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, סוֹלִידָרִית לְעֹנֶג שֶׁלְּךָלְהֵחָנֵק עַל הַזַּיִן בְּפֶה שׁוֹאֵב וְלֵב אוֹהֵב.אֲנִי מַאֲמִינָה בִּפְעֻלָּה יְשִׁירָה. לָשֶׁבֶת לָךְ עַל הַפָּנִים וְכִמְעַט לִגְמֹר זוֹ תְּחִלָּתָהּ שֶׁל מַהְפֵּכָה.דניאלה סער היא מחנכת, משוררת ומדריכת הנקה. גרה ביפו עם איתמר, בנה נמרוד והחתול לטיף.
